זה או ה"מנסים" לנוע, כלומר נדחפים או ה"חיכוך"?

Transcript

1 כוח החיכוך כוח מוזר ומפתיע לפעמים עוזר ולפעמים מפריע מאת: ד"ר תמי יחיאלי, החוג למדעים, מכללת ירושלים וד"ר ירון להבי, החוג למתמטיקה ופיזיקה, מכללת דוד ילין החיכוך הוא מושג בעל משמעויות שונות הן בחיי היומיום והן בתחום הפיזיקה. בחיי יומיום אנו אומרים "חיכך ידיו בהנאה", "מתחכך באנשים חשובים" וגם "הקבוצה הזו מתאפיינת בחיכוכים רבים בין חבריה". בתחום הפיזיקה החיכוך הוא סוג של כוח שבעזרתו מתארים ומסבירים את האינטראקציה (בכיוון המשיק) שבין משטחים צמודים הנעים זה לעומת זה או ה"מנסים" לנוע, כלומר נדחפים או נמשכים זה יחסית לזה. לחיכוך יש השלכות טכנולוגיות רבות; המדע העוסק בחקר החיכוך, השחיקה והשימון נקרא טריבולוגיה.(Tribology) במאמר זה נציג שאלות על אודות כוח החיכוך ואף ננסה לענות עליהן. מהו ההסבר המיקרוסקופי לתופעת ה"חיכוך"? החיכוך הוא ביטוי מאקרוסקופי לכוחות התאחיזה החשמליים בין המולקולות שעל פני שני המשטחים הצמודים. כוחות אלו גורמים לכך שקשה להניע את המשטחים הצמודים זה ביחס לזה וכאשר כבר מניעים אותם, הניתוק של המולקולות האחוזות זו בזו גורם לתנועתן ולחימום הגופים. בעבר סברו שמקורו של כוח החיכוך בחספוס של שני המשטחים, מעין "שיני משור" המקשים על המשיכה של האחד ביחס לזולתו, אולם מודל זה אינו יכול להסביר מדוע מתחממים המשטחים המתחככים. כיום מקובל יותר המודל של ה"דביקות", כלומר הטענה היא שכוח החיכוך נובע מכוחות בין מולקולריים הפועלים בין מולקולות של משטח אחד לבין מולקולות של משטח אחר. מדובר בכוחות לכידות (קוהזיה) ובכוחות תאחיזה (אדהזיה). באילו תופעות ובאילו אינטראקציות כוח החיכוך בא לידי ביטוי? החיכוך מתאר תופעות ואינטראקציות רבות מאד בעולם הסובב אותנו ומסביר אותן. חיכוך קיים כאשר שני גופים נלחצים זה כלפי זה (כלומר, פועל ביניהם כוח נורמלי). ניתן להסביר באמצעות כוח החיכוך תופעות שונות, כמו חימום הנוצר משפשוף ידיים זו בזו, הצתתו של גפרור ששופשף בדופן קופסת הגפרורים, דחיפת חפצים על רצפה או על כביש, הליכה על כביש או על רצפה, נסיעה של כלי רכב על כביש, ליטוש עדשות, נגינה בכלי קשת, הברשת שיער, החלקה על קרח, כתיבה בעיפרון או בעט ועוד. באמצעות הבנת אופיו של כוח החיכוך ניתן לענות על שאלות, כגון: מדוע יש סכנת החלקה גדולה יותר על כביש רטוב מאשר על כביש יבש? מדוע מוט המוצמד בכוח לשני קירות יכול להחזיק את וילון האמבטיה ואפילו את משאו של אדם הנתלה עליו? מדוע אין מצליחים לפתוח מכסה של צנצנת בידיים רטובות? מדוע נשחקים גלגלי מכוניות? מדוע משמנים צירים של דלתות? מדוע מנועים חשמליים מתחממים? ועוד ועוד. ממתי מכירה האנושות את כוח החיכוך? תופעות הקשורות בחיכוך ידועות לאנושות עוד מהתקופה הפרהיסטורית, למשל כשהשתמשו בחיכוך כדי להדליק אש. גם המצרים הקדמונים הכירו בתופעות הקשורות בחיכוך; ישנם ציורי מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,

2 קיר מצריים המראים כיצד משמנים את המסלול לאורכו וגוררים עליו אבנים גדולות ופסלים, וכן נמצאו שרידי שמן על צירי עגלות מצריות. אולם חשוב להדגיש כי בהיעדר תפיסה מגובשת לגבי המושג כוח, המושג "כוח חיכוך" לא היה בשימוש עד לתקופות מאוחרות הרבה יותר.כבר לאונרדו דה וינצ'י ( ) ערך ניסויים מדעיים ראשוניים בחיכוך. יכולים לחיות בעולם ללא חיכוך, שכן בעולם כזה אי אפשר היה, למשל, להשתמש בגפרורים או במצית, אי אפשר היה לתלות מדפים או תמונות על קירות ואי אפשר היה ללכת או לנסוע במכונית (כפי שנראה בהמשך). איור 2: זהירות! סכנת החלקה! ללא חיכוך קשה להתקדם... 1 איור 1 : איור של ליאונרדו דה וינצ'י המתאר את אחד המתקנים ששימשו אותו בחקר החיכוך בשנת 1699 ניסח פיזיקאי צרפתי בשם גיום אמונטון Amontons) (Guillaume את חוקי החיכוך הסטטי, ובשנת 1785 הוסיף להם שארל- אוגוסטן דה קולון ) de Charles-Augustin (Coulomb את חוקי החיכוך הקינטי. לחוקרים חלוצים אלו לא היה מוכר המבנה המיקרוסקופי של החומר, ולכן ההסבר שלהם לתופעות החיכוך היה מבוסס על הרעיון של "שיני המשור". למרות זאת החוקים שהם ניסחו שימושיים במקרים רבים (אם כי לא בכולם) עד היום. האם החיכוך עוזר לתנועת גופים או מפריע לה? כוח החיכוך "סובל" מיחסי ציבור גרועים. הדימוי שלו בקרב הציבור הוא בדרך כלל כגורם מפריע לתנועה. לדוגמה, מאמר בעיתון "גליליאו" בשנת 1994 הסוקר את המצאתו של חומר סיכה חדשני, פותח במלים: "החיכוך הוא הגורם הראשון במעלה לאי היעילות של כל מכונה שהיא". עובדה זו נכונה, אבל זו אינה כל התמונה. אמנם יש מצבים שבהם אנחנו מעוניינים לצמצם את החיכוך עד למינימום, אך מנגד יש תופעות שהחיכוך חיוני להתרחשותן. למעשה, לא היינו אילו סוגים חיכוך מוגדרים בפיזיקה? בפיזיקה מבחינים בין שני סוגי חיכוך: 1 חיכוך קינטי וחיכוך סטטי. חיכוך קינטי הוא חיכוך הפועל בין שני משטחים הנעים זה יחסית לזה מצב של החלקה (כמו אדם שגורר את הרגליים על הרצפה כשהוא הולך, או המצב בין הידיים שלנו כאשר אנחנו מחככים אותן זו בזו). גודלו של החיכוך הקינטי לגבי שני משטחים מסוימים הוא קבוע למדי וכמעט שאינו תלוי במהירות התנועה היחסית של הגופים. החיכוך הקינטי גורם להעברתה של אנרגיה קינטית לאנרגיה פנימית ולחימום של הגופים הבאים במגע זה עם זה. עליית הטמפרטורה של הגופים נובעת מעיוותים שחלים בגופים בעת התנועה היחסית ביניהם ונובעים מהכוחות הפועלים בין המולקולות של פני המשטחים שלהם. חיכוך סטטי הוא חיכוך הפועל בין שני משטחים שאינם נעים זה יחסית לזה למרות שהם נדחפים במקורות אחדים מוזכרים שני סוגי חיכוך נוספים: חיכוך גלגול - הוא כוח החיכוך בין משטח ובין גוף עגול המתגלגל עליו וחיכוך גרר - הוא כוח החיכוך הפועל על גוף הנמצא בתנועה בתוך נוזל או גז. במסמך הנוכחי נכלול את חיכוך הגלגול בחיכוך הסטטי, ולא נעסוק כלל בחיכוך הגרר. מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,

3 החיכוך שבין אדם לבין הרצפה שהוא הולך עליה או בין גלגלי מכונית לבין הכביש שהיא נוסעת עליו, האם הוא סטטי או קינטי? (או נמשכים) זה ביחס לזה בכיוון אופקי. לדוגמה, כוח חיכוך סטטי פועל בין כיסא לרצפה כאשר אדם דוחף כיסא והוא עוד לא זז או בין אדם לרצפה כאשר האדם מפעיל את שריריו להתחלת התנועה. כאשר כיסא עומד על הרצפה אנחנו איננו טוענים שקיים כוח חיכוך בינו לבין הרצפה, אבל כאשר אדם מנסה לדחוף את הכסא או למשוך אותו והוא עדיין אינו זז ועומד במקומו אנחנו טוענים שקיים כוח חיכוך סטטי בינו לבין הרצפה. הוא הדין לגבי אדם המתחיל ללכת: כל זמן שהאדם עומד על הרצפה אין בינו לבין הרצפה כוח חיכוך; ברגע שהוא מתחיל ללכת אנחנו טוענים שקיים כוח חיכוך סטטי בינו לבין הרצפה משום שכף רגלו הנדחפת לאחור ביחס לרצפה אינה מחליקה עליה. החיכוך הקינטי מובן לנו באופן אינטואיטיבי. מדוע אנו משערים את דבר קיומו של החיכוך הסטטי? אנו זקוקים לכוח החיכוך הסטטי כדי לתאר, למשל, את המצב שבו כיסא נדחף או נמשך, ולמרות זאת הוא אינו זז ממקומו. החוק הראשון של ניוטון טוען שאם שיקול הכוחות על גוף הוא 0 הגוף לא ישנה את מהירותו (כלומר הוא לא ינוע או שהוא ינוע במהירות קבועה הן בגודלה והן בכיוונה). ניתן לנסח זאת בצורה הפוכה: אם גוף אינו משנה את מהירותו, סימן ששיקול הכוחות עליו הוא 0. מהם הכוחות הפועלים על כיסא הנדחף ע"י אדם ואינו זז ממקומו? במישור האנכי פועל עליו כוח המשיכה של כדור הארץ כלפי מטה. כוח זה מאוזן ע"י הכוח הנורמלי שמפעילה עליו הרצפה כלפי מעלה, ולכן הוא אינו משנה את מהירותו במישור האנכי. במישור האופקי האדם מפעיל עליו כוח (המנסה להזיזו), ומאחר שהוא בכל זאת אינו זז ממקומו, הרי אנחנו חייבים לטעון (מנקודת המבט של החוק הראשון) כי הרצפה מפעילה עליו כוח שווה בכיוון הנגדי. כוח זה מכונה בשם כוח החיכוך הסטטי שבין הרצפה לכיסא. במבט ראשון נראה כוח זה כחיכוך קינטי שכן האדם מתקדם ביחס למשטח. אבל חשוב לשים לב שבהגדרה של חיכוך קינטי מדובר על מצב ששני משטחים נעים זה יחסית לזה באופן אופקי כלומר מצב של החלקה. כאשר אדם הולך על רצפה או כאשר מכונית נוסעת על כביש, משטחי הרגליים של האדם או הגלגלים של המכונית אינם נעים בתנועת החלקה בכיוון המשיק יחסית למשטח שעליו הם נעים ולכן החיכוך הזה מוגדר כחיכוך סטטי. כך גם כאשר גלגל מסתובב ובכל פעם נוגע בכביש חלק אחר של 2 הגלגל. האם החיכוך הסטטי והחיכוך הקינטי פועלים בכיוון התנועה של הגוף הנע או בכיוון הנגדי? 2 חיכוך איור 3: החיכוך בין כף הרגל לרצפה דוחף אותנו כשאנו הולכים תזוזת הרגל במקורות אחדים כתוב כי החיכוך פועל תמיד נגד תנועת הגופים. דבר זה אינו מדויק: שני סוגי החיכוך, הסטטי והקינטי, עשויים לסייע לתנועה ולאפשר אותה (כלומר לפעול בכיוון התנועה) או להתנגד לה (כלומר לפעול בניגוד ליתר דיוק, בעת התנועה חלים גם במשטח וגם בגלגל עיוותים הנובעים מכך שיש בכל זאת מרכיב קינטי בחיכוך, כלומר המשטחים נעים מעט זה יחסית לזה. אלמלא כן לא היו הגלגלים מתחממים. מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,

4 לתנועה). בכל מקרה, כיוונו של כוח החיכוך מנוגד לכיוון שבו המשטחים הבאים במגע נעים או "מנסים לנוע" זה ביחס לזה. דוגמאות לחיכוך סטטי: חיכוך סטטי שמתנגד לתנועה כאשר מנסים לדחוף שולחן והוא לא נע ממקומו. חיכוך סטטי שגורם לתנועה - כאשר אדם הולך קדימה, כף רגלו נדחפת לאחור ביחס לרצפה ולכן החיכוך הסטטי פועל בכיוון ההפוך, כלומר לפנים. דוגמאות לחיכוך קינטי: חיכוך קינטי שמתנגד לתנועה - מכונית שגלגליה ננעלים כאשר הנהג לוחץ בחוזקה על הבלמים. החיכוך הקינטי בין הגלגלים לכביש הוא שבולם את המכונית. חיכוך קינטי שגורם לתנועה - כאשר מושכים במהירות מפה מתחת לכלי, הכלי זז מעט בגלל החיכוך בינו לבין המפה. כיצד מקטין נוזל סיכה בין משטחים את החיכוך ביניהם? במודל הקודם להסברת כוחות החיכוך, נהגו להסביר את "שיני המשור", המודל של השפעתו של נוזל סיכה בכך שהוא ממלא את השקעים והופך את המשטחים לחלקים יותר. כך, קטנים כוחות החיכוך שבין לפי מודל זה, "שיני (נוזל הסיכה מקטין את המשטחים מודל לפי המודל המקובל כיום, המשור"). ה"דביקות", נוזל הסיכה נצמד לשני המשטחים ומפריד ביניהם (גם אם הם חלקים), כך שהנעתם זה ביחס לזה צריכה להתגבר על הכוחות הבין- (כוחות קוהזיה) מולקולריים של הנוזל עצמו שהם קטנים בהרבה מהכוחות הבין מולקולריים שבין שני חומרים שונים (כוחות אדהזיה). כאשר נהג המכונית מתניע את המנוע ולוחץ על דוושת הגז, מסובב מנוע המכונית את הציר שאליו מחוברים הגלגלים ואלו מתחילים להסתובב אף הם. כוח החיכוך הסטטי (במקרה שאין כלל החלקה של הצמיג) בין הגלגלים לבין הכביש גורם למכונית להתחיל לנוע. גם כאן, כמו בהליכה, כיוון סיבוב הגלגל ביחס לכביש הוא לאחור ולכן החיכוך מניע את המכונית לפנים. מנוע המכונית אינו מזיז אותה אלא אחראי על איור 4: גם המנוע החזק ביותרלא יוכל להניע מכונית שאין חיכוך בין צמיגיה לבין הרצפה! סיבוב הגלגלים. הכוח המניע את המכונית הוא החיכוך. כאשר הנהג רוצה לבלום הוא לוחץ על דוושת הבלם והחיכוך הקינטי בין הבלם לבין הגלגל מאט את תנועת הגלגל. כתוצאה מכך, קטנה מהירות הגלגל עד לעצירתו. לכל אורך התהליך החיכוך שפועל בין הגלגל לכביש הוא בעיקרו סטטי מאחר שהגלגל כמעט שאינו מחליק. כיצד בא לידי ביטוי כוח החיכוך בתנועתה של מכונית? להלן דוגמה (אחת מני רבות) לשימושיות של כוח החיכוך בהסברן של תופעות יומיומיות: כוח החיכוך איור 5: כוח החיכוך דוחף את המכונית קדימה מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,

5 מהם הגורמים הקובעים את גודלו של כוח החיכוך? כוח α אם הנהג עוצר עצירת חרום, כלומר לוחץ על דוושת הבלם בחוזקה בבת אחת, נוצר מצב המכונה "נעילת גלגלים": תנועת הסיבוב של הגלגל נעצרת בבת אחת. במצב כזה, הגלגל אינו ממשיך להתגלגל, והחיכוך הפועל בין הכביש לצמיג הוא חיכוך קינטי (הצמיג מחליק) המאט את תנועת המכונית. חיכוך זה קטן מהחיכוך הסטטי ולכן יעילותו בהקטנת מהירות המכונית היא פחותה יחסית. זו הסיבה לכך שממליצים לנהגים ללחוץ על הגלגל ולהרפות ("לפמפם") לסירוגין, בעיקר כאשר הכביש רטוב וחלק. בזמן ההרפיה יפעל החיכוך הסטטי שהוא גדול מהחיכוך הקינטי וסיכוייה של המכונית לעצור הם גדולים יותר. האם החיכוך קיים רק בין חומרים מוצקים? החיכוך קיים בכל שלשת מצבי הצבירה. נהוג לכנות את כוחות החיכוך הקשורים לתנועת גופים מוצקים בתוך נוזל או בתוך גז ואת הכוחות הקשורים לתנועת גופים נוזלים וגזיים אלו 3 יחסית לאלו בשם "כוחות גרר". הכוח ל רכיב של כוח האם יש לחיכוך הסטטי ולחיכוך הקינטי גודל קבוע או משתנה? כאשר גוף עומד על הרצפה בלא שדוחפים אותו, אין כוח חיכוך בינו לבין הרצפה. כשדוחפים את הגוף והגוף עדיין לא נע, כוח החיכוך בינו לבין הרצפה משתווה לכוח הדחיפה. ככל שמגדילים את כוח הדחיפה עולה בהדרגה כוח החיכוך הסטטי עד שהוא מגיע לגודלו המקסימלי והגוף מתחיל לנוע. מרגע זה החיכוך הופך מחיכוך סטטי לחיכוך קינטי. כוח החיכוך הקינטי כמעט שאינו תלוי במהירות ההחלקה והוא נשאר (בקירוב) קבוע בגודלו. מניסויים רבים עולה כי גודלו של כוח החיכוך תלוי במרבית המקרים בגודל הכוח הנורמלי הפועל בין שני המשטחים וכן בגורמים נוספים הנובעים ממאפייניהם של החומרים מהם עשויים המשטחים. במילים אחרות, קיים יחס ישר בין כוח החיכוך (f) לכוח הנורמלי (N) כאשר ערכו המספרי של המקדם של יחס זה (הנקרא בשם "מקדם החיכוך" ומסומן באות µ) נקבע על ידי החומרים מהם עשויים שני המשטחים:.f=µN יש מקדם מסוים לחיכוך הסטטי המקסימלי ויש מקדם אחר לחיכוך הקינטי (שהוא קטן בדרך כלל בערכו ממקדם החיכוך הסטטי). קשרים אלו נמצאו כבר על ידי חלוצי המחקר של החיכוך שהוזכרו קודם לכן, והם מתקיימים במקרים רבים. אנו נתיחס כאן רק לאותם מקרים. עם זאת, חשוב לציין כי קיימים גם מקרים בהם לא מתקיימים קשרים אלו, כמו למשל כאשר מדובר בחומרים דביקים במיוחד כגון צלוטייפ או פלסטלינה. כיצד ניתן למדוד את מקדם החיכוך? מקדם החיכוך נקבע על ידי החומרים מהם עשויים שני המשטחים הבאים במגע והוא מיצג את טיב האינטראקציה המולקולרית ביניהם. כדי לקבוע את ערכו של מקדם החיכוך עבור שני משטחים א' וב' (היכולים להיות עשויים מאותו חומר או מחומרים שונים), מניחים את גוף א' על מישור ב' ומתחילים להרים את המישור. כוח איור 6: מדידת מקדם החיכוך. הטנגנס של זווית ההטיה של המישור ביחס למצב האופקי שווה למקדם החיכוך 3 במאמר הנוכחי לא נתייחס לכוחות אלו משום שבתנועה יחסית לנוזל או לגז מעורבים היבטים רבים נוספים (למשל: היווצרותן של מערבולות) שהם מעבר להיקפו של המאמר. מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,

6 כל עוד הגוף איננו מחליק, מאזן כוח החיכוך הסטטי את הרכיב של כוח המשיכה הפועל על הגוף לאורך מורד המישור כלפי מטה. היחס בין כוח החיכוך לבין הכוח הנורמלי הוא מקדם החיכוך והוא נקבע על ידי זווית ההטיה של המישור. מכאן שעל ידי מדידת הזווית אפשר לחשב את גודלו של מקדם החיכוך: ככל שהזווית α גדולה יותר, גדול מקדם החיכוך. פירושו של דבר, שאנו יכולים להרים את המישור האלכסוני בזווית גדולה יותר והגוף לא יחליק על המישור כלפי מטה. הזווית שבה מתחיל הגוף להחליק מאפשרת לקבוע את גודלו של מקדם החיכוך הסטטי המקסימלי בין המשטח לגוף הנמצא עליו. שי זוגות חומרים שמקדם החיכוך ביניהם קטן מאוד כך שהגוף יחליק כבר בזווית הטיה קטנה. דוגמא לזוג חומרים כזה היא טפלון ופלדה שכבר בזווית של 2.3 מעלות תחל ההחלקה ביניהם. בספרי פיזיקה כתוב שהחיכוך הקינטי אינו "כוח משמר" למה הכוונה? ישנן כמה הגדרות בפיזיקה למושג "כוח משמר". לענייננו נבחר בהגדרה הבאה: כוח יקרא משמר אם העבודה שהוא מבצע על גוף בתנועה תלויה אך ורק בנקודות הקצה של התנועה (ללא תלות במסלול שלאורכו פעל הכוח). נסתכל לדוגמה בתרשים המצורף, ונניח שהוא מתאר מסלול שבו נקודה 2 גבוהה יותר מנקודה 1. אם נעלה את הקובייה השחורה מנקודה 1 לנקודה 2 הרי נבצע עבודה כנגד כוח הכובד. כאשר הקובייה תגיע לנקודה 2 נוכל לומר שהעבודה שבוצעה עליה גרמה לכך שיש לה בנקודה 2 אנרגיה פוטנציאלית יותר גבוהה מאשר זו שהיתה לה כאשר היתה בנקודה 1. ההפרש באנרגיה הפוטנציאלית בין הנקודות אינו תלוי בכלל במסלול שאותו עברה הקובייה (האם במסלול s 1 או במסלול s), 2 אלא רק בהפרשי הגובה בין שתי הנקודות ובמשקלה של הקובייה. לפיכך אומרים שכוח הכובד הוא כוח משמר. נניח כעת שהתרשים מתאר שני מסלולים על גבי שולחן אופקי. אם נתייחס לעבודה שיעשה כוח החיכוך הקינטי על הקובייה בכל אחד משני מסלולים אלו הרי ברור שבמסלול s 2 כוח החיכוך יעשה עבודה גדולה יותר מאשר במסלול s 1 (הקצר מ- s), 2 ולכן כוח החיכוך מכונה "כוח שאינו משמר". העבודה שיעשה כוח החיכוך בכל אחד משני מסלולים אלו תגרום להתחממות הן של הקובייה והן של המשטח, ואם שני המסלולים זהים בתכונותיהם ונבדלים זה מזה רק באורכם הרי ברור שבמסלול הארוך יותר מידת ההתחממות תהיה גדולה יותר. לעתים אנו מעוניינים בהתחממות הנוצרת כתוצאה מהחיכוך (למשל כאשר מחככים גפרור בדפנות קופסת הגפרורים), ולעתים התחממות זו מפריעה ומזיקה (כמו למשל כאשר חלקים של מכונות מתחככים זה בזה). אילו תפיסות שגויות קיימות בנושא החיכוך? 1. כוח החיכוך תמיד מפריע לתנועה ראינו לעיל כי ישנם מצבים בהם החיכוך מפריע לתנועה וישנם מצבים בהם החיכוך מסייע לתנועה ומאפשר אותה. 2. החיכוך שבין גלגלי המכונית הנוסעת לבין הכביש, או בין רגלי אדם ההולך לבין המדרכה הוא חיכוך קינטי תפיסה שגויה. למרות שהגופים נעים, אין החלקה בינם לבין הקרקע ולכן החיכוך הוא חיכוך סטטי. 3. כוח החיכוך הסטטי בין שני גופים קיים בכל מצב שבו הם נמצאים במגע תפיסה שגויה. כוח החיכוך הסטטי פועל רק כאשר כוחות אחרים הפועלים במקביל למשטחים אינם מאזנים זה את זה. 4. כוח החיכוך הסטטי בין גופים הוא גודל קבוע תפיסה שגויה. ככל ששקול הכוחות האחרים הפועלים במקביל למשטחים גדול יותר, גדל כוח S1 S2 מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,

7 ולסיום, כמה אתרי אינטרנט ובהם הסברים, תרגילים ואנימציות העוסקים בכוח החיכוך: ons_laws2/illustration5_1.html /handasa/chem_biotech/statics_hozek/limu d/8.doc d=110529&page_id=23 =/web_atan/zmigim.xml kerach.htm#c htm UA החיכוך הסטטי שנוצר ביניהם (עד גבול מסוים שהוא החיכוך הסטטי המקסימלי). 5. החיכוך הוא תוצאה מהחספוס של המשטחים תפיסה שגויה. חיכוך, אפילו גדול מאוד, יכול להיווצר בין משטחים חלקים ביותר בתנאי שנוצר קשר בין המולקולות של משטח אחד לבין אלו של השני. 6. חומר סיכה מחליק את פני המשטחים ולכן מקטין את החיכוך תפיסה שגויה. כאשר שמים חומר סיכה יש להתגבר על כוחות שנוצרים בין המולקולות של חומר זה לבין עצמן. כוחות אלו קטנים מאוד ולכן החיכוך שאנו חשים קטן. 7. גודלו של כוח החיכוך תלוי בגודל שטח המגע לא מתקיים במקרים רבים. 8. גודלו של כוח החיכוך תלוי רק בחומר של אחד מהמשטחים תפיסה שגויה. גודלו של כוח החיכוך תלוי תמיד בחומרים מהם עשויים שני המשטחים משום שהכוח בין המולקולות תלוי באופיין של אותן מולקולות. 9. כוח החיכוך הסטטי הוא תמיד תגובה לכוח אחר תפיסה שגויה. לדוגמה, כאשר מלצר מניע את המגש עליו הוא נושא את כבודת הצלחות עמוסות האוכל, הכוח שמזיז את הצלחות הוא חיכוך סטטי שמפעיל עליו המגש. גם הכוח שהצלחות מפעילות על המגש הוא חיכוך סטטי. מרכז המורים הארצי חונך בימים אלה אתר אינטרנט לרווחתם של מורי מוט"ב בישראל פרטים בגיליון זה מוט "ב כעת, גיליון מס' 1, תשס"ח,